בספרו "עולם אמיץ חדש" משנת  1932 מתאר הסופר הבריטי, אלדוס האקסליי (Aldous Huxley) – אחד משופרות התעמולה של הסדר העולמי החדש ובעצמו חבר ב"אליטת" הקונספירציה העולמית – מציאות-בלהות שכיום הפכה כבר למציאות.

אחד ממאפייני אותה מציאות מסויטת הוא ביטול מציאות ההורות מן העולם באופן שתינוקות לא עוד נולדים ברחם אימם, אלא גדלים בתוך מכלי-מעבדה מסודרים על מדפים באולמות ענקיים. מדובר בגידול מעבדה תעשייתי של ילדים המתוכננים לתפקד כאזרחי המדינה הטוטליטרית על-פי צרכי המשטר.

למיכל הגידול/הרחם המלאכותי מוכנסים העוברים עד בהיותם בשלב של ביצית מופרית, אשר הוסרה מרחמה של אישה מוגדרת שהמשטר הועיד אותה לשמש "רחם תעשייתי", בעוד יתר הנשים חייבות בעיקור. הרעיון הוא לייצר יצורים דמויי אדם עם ד.נ.א. אנושי אשר נעשתה בו התערבות של הנדסה גנטית כדי לעצב יצורים לפי תפקידים/עיסוקים שהמשטר הגדיר מראש לפי צרכיו. היישר למוח העוברים מוקרנים במשך כמה מאות פעמים ביום מסרים המתכנתים מראש את הנטיות של העובר, את רמת הישגיו הצפויה ואת מגבלותיו, באופן שבבגרותו הוא ישתלב חלק וללא כל סטיות או חיכוכים במבנה החברתי של המשטר הטוטליטרי, באופן ששלטונו לא יופרע לעולם במהפכות ויישמר לנצח.

חלק מהעוברים, למשל, מתוכנת לשמש עובדי-ניקיון, חלקם – עובדי תברואה ואוספי-פסולת, חלקם – פועלי-תעשיה, וכיוב' מקצועות יצרניים. אין מקום לסופרים, להוגי דעות, למשוררים, לאמנים. חלק קטן מהם מתוכנת עם מנת אינטליגנציה גבוהה יותר ומיועד לשמש אנשי מדע ו/או פקידים גבוהים (או זוטרים) במשטר. באותה מציאות אין תופעה של מנהיגות. יש פולחן אישיות מחד וביורוקרטים, מאידך.

זכור לי כי, כאשר קראתי את הספר לראשונה בשנות השמונים של המאה הקודמת, נתקפתי בתחושה משולבת של זעזוע ובחילה אבל  א ז  ניחמתי את עצמי באומרי לעצמי: "טוב, זה  ר ק  מדע בדיוני".

אבל מסתבר שהאקסליי  לא   ד מ י י ן  מציאות זאת.  הוא   י ד ע   עליה. כי בהיותו חבר במערכת הקונספירציה העולמית הוא פשוט הכיר את תכנית הפעולה של המערכת. וּמַעֲבָר לטראנס-הומניזם, כלומר לאנושות מהונדסת גנטית – היה  כבר  א ז, לפני 86 שנה,  אחד מסעיפי הפעולה של הקונספירציה. אלא  ש א ז  טרם היו האמצעים הטכנולוגיים ליישום חזון-הבלהות הזה. אבל כיום – הם כבר קיימים. וחזון הבלהות כבר איננו עוד חזון, אלא מציאות שאין עליה עוררין.

הסיוט הזה מכונה בשפה מכובסת: AI – Artificial Intelligence או אינטליגנציה מלאכותית. ובעברית יותר תקנית: תבונה מלאכותית.

היום ייצורם של יצורי-מעבדה דמויי-אדם מתנהל כבר בהיקף תעשייתי אף כי לא ברור לי עדיין באיזו מידה תעשייה זאת נחשבת חוקית או לא. זה יתברר, כנראה, תוך זמן קצר.    

שימו לב כי אני מכנה אותם "יצורים" ולא בני אדם, משום שהם אכן תוצרי מעבדה. כי  ר ק לבניאדם יש נשמה אלוקית ורק אותם אפשר לכנות בתואר "בני אדם". בעוד שכל תנועתם, התנהלותם ודיבורם של יצורים אלה הוא פועל-יוצא של תכנות. אלה הן מכונות שעוצבו על פי הצורה של בני אדם ונועדו לחקות התנהגות אנושית.  אבל   מדובר  

ב מ כ ו נ ו ת.  זכרו זאת!  

בשפת הרשת מכונים יצורי-מעבדה אלה – שהם כאמור מכונות משום שאין להן נשמה – בכינויים שונים. למשל: "סינתטיים" – Synthetics  "שיבוטים" – "Clones, Humanoid Robots" – רובוטים דמויי-אדם. כל אחד מהכינויים הללו מייצג סוג שונה של טכנולוגיית-ייצור.

אם תגלו התלהבות נמרצת מדי ל"חוכמה שלנו" – בני המין האנושי – ותתפעלו מן הטכנולוגיות שכבר בידינו – הרשו לי לצנן את ההתלהבות הזאת ולהפנות אתכם להיבט עמוק יותר: מהי הכוונה שמאחורי הטכנולוגיות הללו ומהי מטרתן לטווח המעט – רק מעט – רחוק יותר?

ובכן מטרת הטכנולוגיות הללו היא מציאות טראנס-הומניסטית שמתכנן הסדר העולמי החדש, מערכת הקונספירציה. פירוש המושג: אנושות שעברה התערבות של הנדסה גנטית.

שכן, הכוונה שמאחורי טכנולוגיות אלה היא, למעשה, להחליף אותנו בני-האדם המקוריים ביצורים מהונדסים גנטית, מלאכותיים או מלאכותיים-למחצה, הניתנים לתכנות וכמובן משוללים חופש בחירה.  הכוונה היא לאכלס את העולם ביצורים שיופעלו לפי תכנות מראש ולעולם לא יוכלו למרוד, ולהסיר מהשלטון את מי שמתכוונים לשלוט בנו לנצח ולהשאירנו במצב של שעבוד, של בורות, של פרימיטיביות רוחנית, של חוסר-כל כלכלי, ושל טכנולוגית מהמאה הקודמת (פחם, דלק, ועוד).

 

לפניכם מוגשים ארבעה סרטונים: שלושה מהם עוסקים ברובוטית שהפכה כבר מפורסמת ברחבי העולם ושמה "סופיה". היא מתוכנתת לדיבור ול"קשר חברתי" עם בני אדם. אתם כבר תחליטו מהו טיב הקשר הזה. 

בסרטון הראשון תצפו בראיון בין "סופיה" לבין מראיין כלשהו בנוכחות אחד מהמהנדסים שלה. נציג חברת הייצור שייצרה אותה: חברת דיווד  הנסון.

בסופו של ראיון זה מכריזה סופיה על עצמה כעל "אזרחית העולם" ואז, במענה לשאלה מכוונת של המראיין היא גם משיבה כי לעתיד לבוא היא מצפה שיוגדרו זכויות לרובוטים. שמעתם חוצפה? זה עתה הגיחה מהמעבדה וכבר מדברת על זכויות. כבר שמעתם פעם על רכב שמבקש זכויות מול בני האדם?

ה-AI הזה, לעניות דעתי, אינו מבשר טובות, בהכרח. אני, למשל, ממש לא מוקסמת מהטכנולוגיות הללו.  ממש לא.

בסרטון השני תצפו בראיון עם "סופיה" מנפאל. שם היא מדקלמת מהן התועלות שביכולתה להביא לבני אדם. אין ספק: מי שתכנת את הטקסט הזה שבפיה יודע להתנסח.


בסרטון השלישי תצפו בראיון עם "סופיה" שנערך בבנייני האו"ם בניו-יורק. שם כבר אין כל כך קשר בין מה ששואלים אותה לבין מה שהיא משיבה. עושה רושם שהיא יודעת להתחמק ממענה כאשר היא אינה יודעת אותו.  ערמומיות?  אולי, של המתכנת, לא שלה. היא –תזכרו – בסך הכול מכונה שהזינו אותה בטקסט.

בסרטון הרביעי, שבו אני מציעה לצפות רק החל מהדקה ה-14:49

תוכלו לראות בבירור את חזון-הבלהות של "עולם אמיץ חדש" בהתגשמותו הטכנולוגית העכשווית: תהליך הכנסת הביצית המופרית למיכל דמוי-שליה (רחם מלאכותי) שבו מגדלים עוברים אשר בשלב היותם ברחם המלאכותי, כבר מתכנתים אותם לתכונות "רצויות": פיזית

מנטאלית, ופסיכולוגית.

 

אם יעניין אתכם ללמוד על טכנולוגיות נוספות המוסתרות מידיעתנו עדיין, אתם מוזמנים לקרוא על כך בכרך הרביעי של ספרי. שם הכרך: "טכנולוגיה מתקדמת לכפיה מנטאלית".

שם הספר המלא "כל בעלי הפרוטוקולים של זקני ציון: הקנוניה של מי ומהי". 

מוזמנים להיכנס ל-consprotocols.co.il

 

הדסה ארבל

סופרת ומרצה

מחברת הספר (לרכישתו באתר לחץ >>)  כל בעלי הפרוטוקולים של זקני ציון: הקנוניה, של מי ומהי?