מדוע הפחד של ממשלות ושל הבנקים מהביטקוין?

תמונה ראשית;

bitcoin-3105135

הכתבה נכתבה בהתבסס על מאמר של James E. Mc.Kinney . מחוללי הביטקוין טוענים כי "הביטקוין הוא רשת התשלומים הראשונה של אדם לאדם, השואבת את כוחה מהמשתמשים עצמם והמשוחררת מסמכות בנקאית כלשהי ומכל גורם תיווך כלשהוא"  וזה נכון. ובכן, דווקא העדר הכפיפות לאיזושהי סמכות בנקאית, או ממשלתית, או ממסדית היא היא הסיבה הראשונה לפחד של הממשלות ושל המערכת הבנקאית ממטבע זה.

הבסיס הרעוע של אמון הציבור

מונח שיש להכיר: מטבע מסוג Fiatהכוח של מטבע נגזר מהאמון של הציבור בו. זהו סוד הידוע לכל. מטבע "פיאט" פירושו סוגי המטבעות המקובלים בעולם, שכולנו מכירים, אשר מונפקים בידי הממשלה של כל מדינה, כגון: הדולר האמריקני, הפרנק הצרפתי, הסטרלינג פאונד הבריטי, הראנד בדרום אפריקה, הין היפני, השקל הישראלי וכו'. הערך של כל מטבע פיאט נקבע באמצעות ההבטחה של הממשלה הרלבנטית בדבר הערך של המטבע הזה. אבל, עוד יותר מזה, הערך של אותו מטבע נקבע בידי האמון שהציבור נותן בהבטחה של אותה ממשלה.

אלא שככל שהזמן חולף, גדל מספר האנשים שלגביהם ההבטחות של ממשלותיהם הן חסרות ערך. לאחר הכול, למטבע פיאט אין באמת שום כיסוי גשמי ממשי.

למשל: אינך יכול להעביר לממשלה את הכסף שלך ולקבל בתמורתו מטיל זהב, או גוש כסף, או קופסת שימורים או אפילו חפיסת סיגריות, או כל חפץ אחר שאתה מייחס לו ערך. הכיסוי היחיד שיש למטבע הפיאט הוא האמון של הציבור במטבע בהתבסס על הבטחת הממשלה. והעובדה: שאם אתה רוצה לרכוש זהב, כסף, שימורים סיגריות או כל מה שליבך חושק –  עליך לפנות אל אדם או אל גורם אשר ברשותו יש את הטובין הללו וזה לא הממשלה.

שם המשחק – שליטה 

סיבה שנייה לפחד של ממשלות ושל הבנקים מפני הביטקוין הוא אבדן השליטה. שליטה במה? שליטה במי? במה דברים אמורים?  מי שבאופן רשמי מנפיק מטבעות אלו הן ממשלות. לכן, לממשלה יש שליטה במטבע. ממשלות מנפיקות כסף למעשה משום דבר. אלא שכדי לעשות זאת – להנפיק כסף משום דבר או להשמיד כסף שהונפק משום דבר – הן נעזרות בבנקים מרכזיים. במובן זה, הממשלות חולקות את שליטתן עם הבנקים ובכך הופכות את הבנקים למגזר במערכת השלטון.

הנפקת הכסף או השמדתו מכונה בלשון מכובסת "מדיניות מוניטארית".  בעצם הפעולה של הזרמת כסף למערכת הכלכלית או גריעת כסף ממנה – משתמשות הממשלות לשם שליטה במערכת הכלכלית של המדינה. שכן הזרמת כסף לכלכלה מעודדת אנשים לקניה ולצריכה מה שמקנה לציבור תחושת רווחה (אולי מדומה). ואילו לגריעת כסף מן השוק יש השפעה הפוכה בכיוון של צמצום הצריכה ויצירת תחושת מיתון. ובכל אלה – הממשלות שולטות. ועמן – שולטים גם הבנקים. עם זאת, שליטת הבנקים בכלכלה היא ממשי       ת ומעשית יותר מזו של ממשלות שכן תזרים הכסף מגורם לגורם, והערוצים שבהם זורם הכסף – כל אלה הם נתונים אשר מצויים בידי הבנקים, לא בידי הממשלות וגם ידע זה הוא ממד של שליטה, אשר הבנקים עתידים לאבד אם אנשים יתחילו להשתמש בביטקוין באמצעות ערוצי זרימה והעברה של הכסף – העוקפים את הבנקים. אפשרות זאת מהווה איום של ממש על היקף השליטה של הבנקים בכלכלה.

תחומי השליטה של הבנקים

כמו כן, הבנקים מכתיבים באיזה אופן ובאילו ערוצים יועבר הון פיאט מגורם לגורם. באופן זה ביכולת הבנקים לעקוב ועל-ידי כך לשלוט בכל תנועות הכספים שבעולם. ביכולת הבנקים להכתיב מי ירוויח וכמה מהעסקאות. הבנקים יכולים גם לגבות עמלות על כל העברות הכספים הללו שהם יודעים עליהן. וכן ביכולתם לזהות פעילות פלילית. כל מרכיבי השליטה הללו הולכים לאיבוד כאשר גופים לא ממשלתיים מתחילים לייצר מטבעות משלהם, שאינם תלויי-בנק. ואבדן השליטה הזה – הוא מקור נוסף לפחד של הבנקים ושל ממשלות מהביטקוין.

לשליטה בתזרים ההון של העולם יש כמה השלכות על:

  1. המדיניות הפיסקאלית (של ניהול ההון) של מדינות.
  2. על הסביבה העסקית של ארגונים.
  3. על המאמצים לשלוט בפשיעת ההון.

לדברי מק.וויני, על כל אחד מן הסעיפים הללו אפשר לכתוב ספרים רבים, אבל כאן ניגע בהם בקיצור נמרץ.

 1. המדיניות הפיסקאלית (של ניהול ההון) של מדינות

ממשלות נוהגות באופן מכוון ומתוכנן להגדיל או לצמצם את כמות הכסף הזורם בכלכלת המדינה. וזאת כדי לעודד השקעה, או קניית טובין (צריכה), כדי לייצר משרות, או כדי לרסן אינפלציה ומיתון. במובנים אלה של שליטה בתזרים ההון במדינה – למדינה יש חשיבות עליונה.

 2. עסקים

אבל, משתמשי הביטקוין אינם זקוקים למערכת הבנקאית הקיימת. שכן, מטבע זה מיוצר במרחב הדיגיטאלי (Cyberspace) במצב שבו מה שמכונה "miners" (כורים) משתמשים בכוח המחשבים שלהם לפיתוח של אלגוריתמים מורכבים המשמשים אימות ותמיכה בעסקאות באמצעות הביטקוין. תשלום באמצעות ביטקוין – מטבע דיגיטאלי – אשר מאוחסן באופן דיגיטאלי ומועבר בין קונה לרוכש ללא כל צורך בגורם מתווך, הופך את הבנקים לבלתי רלבנטיים. ולכן, אם הביטקוין, או מטבעות דיגיטלים אחרים יאומצו על ידי הציבור באופן נרחב ברחבי העולם – כל מערכת הבנקאות בעולם עלולה להפוך לבלתי רלבנטית. במלים אחרות, הביטקוין עלול לבשר את מותה של המערכת הבנקאית בעולם כפי שאנו מכירים אותה. וכל מי או מה שמרגיש שהוא הולך למות –  גם אם זאת מערכת ולא אדם פרטי – פוחד.

אמנם אפשרות זאת יכולה להיחשב לרעיון נהדר, אומר מק.וויני, בהתחשב בהתנהלות החמדנית וחסרת-החמלה הנצפית בשנים האחרונות בתעשיית הבנקים בעולם. אך למרות זאת, לכל מטבע יש שני צדדים.  שכן:

–       אם אין בנק, למי תתקשר אם חשבון הבנק שלך ייפרץ?

–       אם אין בנק, איך תקבל רווחים על החסכונות שלך?

–       אם אין בנק, מי יתערב לטובתך כדי לפתור בעיה כמו, למשל, שאיזו עסקה שלך שובשה בגלל טעות בהעברת הכספים, או בגלל איזושהי תקלה טכנית אחרת?

 3. זיהוי פשיעת הון

רבות כבר נאמר על הקשר שבין מטבע וירטואלי לבין פשע. לכן יצוין כאן  בקיצור שעסקאות שאי אפשר להתחקות אחר תזרים הכסף  שלהן, מקלות מאד על פעולות כגון: פשיעה, העברת רווחים ממכירת סמים, העברת רווחי זנות,  העברת כספים לארגוני טרור, כיבוס כסף שהושג באופן פלילי או באופן לא חוקי, התחמקות מתשלום מסים ועוד פעולות פליליות אחרות. כל הפעילות מהסוג הזה משגשגת במערכת של תזרים כספים שאין עליו פיקוח ובקרה. וכמובן שאבדן השליטה בתופעות נפשעות אלה הוא מקור פחד – מוצדק לשם שינוי – של הבנקים ושל הממשלות מפני הביטקוין.

עד כאן ובקיצור נמרץ על מקור הפחד של ממשלות ושל המערכת הבנקאית מפני הביטקוין. מובן מאליו שלביטקוין יש גם השלכות חיוביות מאד, אבל זהו נושא לכתבה אחרת.

 להלן קישור לכתבה המלאה של ג'יימס מק.קיני.

 Why Governments Are Afraid Of Bitcoin